מה זה Social Engineering?
Social Engineering הוא מושג טכנולוגי המתאר את אחד האיומים המשמעותיים ביותר בעולם האבטחה המידע. מדובר בשיטות תקיפה פסיכולוגיות המתמקדות במניפולציה של אנשים לצורך גניבת מידע רגיש, ולא בהכרח באמצעות כלים טכנולוגיים. במקום לתקוף ישירות את המערכות, התוקפים מתמקדים בהפרת האמון של המשתמשים, והם עושים זאת למטרות כמו גניבת סיסמאות, נתונים אישיים, או קבלת גישה בלתי מורשית למערכות מידע.
אסטרטגיות נהוגות ב-Social Engineering כוללות התקפות פישינג, תחבולות באמצעות טלפון ומה שנקרא 'tailgating'. התקפות פישינג הן מהנפוצות ביותר וכוללות שליחת הודעות דוא"ל או הודעות טקסט שמתחזות להיות ממקור אמין כמו בנק או ספק שירותים. המטרה היא לגרום לקורבן ללחוץ על קישור זדוני או לספק פרטים אישיים. בשיטת התחבולה הטלפונית, התוקפים מתקשרים לקורבנותיהם ומתחזים לאנשי תמיכת לקוחות או נציגי שירות אחרים במטרה לקבל מידע רגיש.
'Tailgating' היא שיטה נוספת במהלכה התוקף מנצל את האמון של אנשים אחרים כדי להיכנס לאזור מאובטח. לדוגמה, תוקף יכול להעמיד פנים שהוא איבד את כרטיס הכניסה שלו ובכך לגרום למישהו שיעבוד בבניין לקבל אותו פנימה.
למרות שנראה כי Social Engineering מבוסס אך ורק על טקטיקות פסיכולוגיות, הוא מתוחכם למדי ודורש הבנה עמוקה של הטכנולוגיה והפסיכולוגיה של הקורבנות. האקרים משתמשים בניתוח מתקדם כדי לזהות חולשות אנושיות ספציפיות ולהתאים את התקפותיהם בהתאם. באותו הזמן, הם גם יודעים לנצל פלטפורמות ומערכות דיגיטליות כדי להבטיח שהקמפיינים שלהם יגיעו לכמה שיותר אנשים.
המניעה של מתקפות Social Engineering מצריכה מודעות והכשרה מתמדת של עובדים ופרטים בשימוש בטכנולוגיות אבטחה, זיהוי סימני אזהרה והתנהלות זהירה באינטרנט. ארגונים צריכים להטמיע אסטרטגיות אבטחה כמו אימות רב שלבי, סינון מתקדם לדוא"ל והדרכה שוטפת ללקוחות ולעובדים כדי לצמצם את הסיכון למתקפות אלו.